הכרעת דין בתיק תת"ע 3242-01-11

מבוא

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות להוראת שוטר, בניגוד לתקנה 23(א)(1), לתקנות התעבורה.

בישיבת ההקראה טען הנאשם כי לא ראה את השוטר שהורה לו לעצור.

ראיות

2. מטעם התביעה העיד רס"מ גדי פינגרוט (להלן: " השוטר"), אשר ערך את הדוח וכן גבה את הודעת הנאשם, אשר הוגשו באמצעותו וסומנו ת/1 ו-ת/2 בהתאמה. השוטר הסביר כי עיסוקו הקבוע הינו כבוחן תנועה, אך ביום האירוע עבד בשכר בפיקוח תנועה.

מת/1 עולה כי השוטר עמד לצד הניידת בצומת המוסכים, על נתיב ההשתלבות ימינה לכיוון

נצרת (להלן: " הצומת"), כשראה את רכב הנאשם מגיע, זז לכיוון מרכז הכביש, וסימן לנאשם לעצור בתנועות ידו. השוטר ציין כי נוצר קשר עין בינו לבין הנאשם. הנאשם עקף את השוטר משמאל, כשהוא עובר לנתיב המרכזי והמשיך בנסיעה. השוטר יצא אחריו, אך איבד קשר עין. עוד נרשם בדוח: "אני רשמתי מייד את מספר הרכב שלו ובתוך דקות השגתי את מס' הטלפון של הנהג והזמנתי אותו לחזור מייד".

מת/2 עולה כי הודע לנאשם על זכות ההיוועצות. בהודעתו משיב הנאשם בתחילה כי לא

ראה שוטר שעוצר אותו (ש' 11). משנשאל מפורשות (ש' 14): "השוטר עמד על אמצע הכביש

וסימן לך ביד לעצור, איך לא ראית אותו?", השיב הנאשם (ש' 16): "הוא לא היה בכביש.

הוא היה עומד על המדרכה. אם היה בכביש הייתי עוצר".

בהמשך מאשר הנאשם כי ראה "אוטו משטרה" (ש' 20), אך לא ראה שעצרו אותו (ש' 24),

ומשנשאל מדוע ברח ענה כי מיהר לעבודה משום שבעל הבית חיכה לו (ש' 25).

בסופו של דבר מטיח בפניו השוטר "אני אישית הסתכלתי לך (צ.ל. בעיניים. ד.ש.) בזמן שהייתי על הנתיב וראיתי שאתה מסתכל עלי ורואה אותי, מה תגובתך?" והנאשם משיב: "לא ראיתי אתכם. ראיתי שוטר אחר. את האוטו ראיתי. אני לא ראיתי שעוצרים אותי".

3. בחקירתו הנגדית השיב השוטר לשאלות הסניגור וטען כי היו בצומת שתי ניידות, אחת מהן ניידת כחול-לבן, זו הניידת שלו. הוא עצמו לבש מדי ב' כחולים "כמו שלובש שוטר סיור עם כל הסמלים והסימולים" (עמ' 1 ש' 24), להבדיל ממדי הבוחן שלבש ביום עדותו בבית המשפט. השוטר לא חבש כובע, משום שאלו היו מדי ב'.

השוטר המשיך והשיב כי משהבין כי הנאשם איננו עוצר, דלק אחריו, אלא שאיבד קשר עין בגלל עומס התנועה.

עוד פירט כי איננו זוכר באיזה אופן תיעד את מספר רכבו של הנאשם, אך עשה זאת והתקשר לתחנת עפולה על מנת שיסייעו לו באיתור פרטי נהג הרכב שאת מספרו מסר להם. בהמשך ביקש משוטר אחר שיתקשר אל הנאשם, בהתאם לפרטים שקיבל, ויזמינו לחזור לצומת. השוטר השיב כי לא רשם את כל הפירוט בת/1 "כי לדעתי זה פחות חשוב איך השגתי את המספר שלו ומי התקשר", אך אישר כי הנאשם חזר לצומת לאחר כמה דקות, שעה שהשוטר היה עסוק באירוע אחר. השוטר לא זכר אם כעס על הנאשם או אם אסר את השימוש ברכבו של הנאשם.

השוטר הבהיר כי בת/2 שאל את הנאשם בתחילה ביחס לשוטר כלשהו שהורה לו לעצור, אך "הכוונה שלי היתה לשוטר אחד ואני רק הוריתי לו לעצור", ורק בסופו של דבר הטיח בפניו כי הוא עצמו היה מי שהורה לו לעצור וכי נוצר ביניהם קשר עין (עמ' 2 ש' 29 ואילך).

4. הנאשם העיד בחקירתו הראשית כי אסף פועל מנצרת עילית ומשם נסע לבית הקבלן בנצרת. כשעבר בצומת ראה שם שתי ניידות וראה שוטר משוחח עם אדם אחר. הנאשם המשיך בנסיעתו וכ-50 מ' אחרי שחלף על פניו, ראה במראה האחורית את האדם, שהיה לבוש בגדים שחורים, מסמן לו בידיו. הנאשם לא הכיר ולא זיהה את האדם, סבר שמדובר באדם המבקש טרמפ, ועל כן המשיך בנסיעתו.